צומת גלילות

ביום שבת אחר הצהריים, האחד עשר למרץ 1978 הגיעה קבוצה של 11 מחבלים לחופי הארץ על גבי שתי סירות גומי. בחוף מעגן מיכאל פגשו המחבלים צלמת טבע, תיחקרו אותה לגבי מיקומם, רצחו אותה והמשיכו בצעדה לעבר כביש החוף.
סמוך לשעה 16.30 עצרו מונית שחלפה בכביש. שני מחבלים נכנסו למונית וביחד עם הנוסעים שבה החלו להתקדם דרומה לתל אביב. יתר המחבלים עצרו אוטובוס של מטיילים, 'חוג המשוטטים' של אגד שהיה בדרכו לחיפה. המחבלים עצרו את האוטובוס ביריות, פרצו פנימה ודרשו מהנהג לנסוע לתל אביב. במהלך הנסיעה ירו המחבלים מחלונות האוטובוס לעבר מכוניות חולפות וזרקו רימונים. מהירי נהרגו ארבעה אנשים.
ליד מחלף אולגה חברו המחבלים למונית בה היו שני המחבלים האחרים. הם העלו את כל נוסעי המונית לאוטובוס והמשיכו לדהור דרומה, תוך שהם ממשיכים לירות מחלונות האוטובוס לעבר כלי רכב אחרים. במהלך הנסיעה הבחינו המחבלים באוטובוס אגד נוסף שניסה להימלט מהם. היה זה אוטובוס בקו 901 מתל אביב לחיפה. הנהג, שקלט את ההתרחשויות, סובב את האוטובוס והחל נוסע במהירות דרומה. המחבלים רדפו אחרי האוטובוס עד שהצליחו לעצור אותו. נוסעיו הועלו לאוטובוס בו היו המחבלים והם המשיכו לדהור לעבר תל אביב.
בצומת גלילות ירו השוטרים בגלגלי האוטובוס והוא נעצר. בשלב מסוים פוצצו המחבלים את האוטובוס על כל הנוסעים שנותרו בו והוא הפך למלכודת אש גדולה.
35 ילדים ומבוגרים ניספו במהלך אותו היום.

במקום בו עמד האוטובוס לבסוף, לצד הכביש הראשי הקימו משפחות החללים אנדרטה לזכרם, במקום מתקיים מידי שנה טקס זכרון.

את האנדרטה תכנן האמן הפסל יצחק שמואלי מעין הוד.

שלושת האלמנטים של האנדרטה, שני גושי האבן וקפיץ הנירוסטה שבינהם מסמלים את מה שהתרחש באותו היום הנוראי.
הקפיץ, עשוי נירוסטה מבריקה מסמל את הקורבנות שנכלאו בין אש כוחותנו ואש המחבלים, כאשר שני גושי האבן לוחצות את הקפיץ ולוכדות אותו.
האנדרטה הוקמה בשנת 1992. סיפורה של האנדרטה, מי בנה אותה ותהליך הצבתה מופיע בלינק הבא.